נרגשים, אתם בדרכם לחופשה מהממת באיזור האגמים בצפון איטליה. יצאתם מהמלון למרכז מילאנו, עיר האופנה, לתור אחר ארוחת ערב. באיזו מסעדה לבחור? כמה מסעדות לבחון עד החלטה? כולנו מוצאים עצמינו בדילמות מסוג זה, החל מהצעות עבודה, דייטים ורכישת רכב. מתי עוצרים את החיפוש? זאת שאלה מתמטית או פסיכולוגית?
נתחיל בגישה הרציונלית, שם מונח מספר פשוט- 37%. אסביר. הקציבו חצי שעה לבחון שלושה מקומות, את האוירה והתפריט מבלי לקבל החלטה. המסעדה הבאה שתמצא חן בעיניכם היא המסעדה המדויקת ביותר עבורכם.
חוק ה-37% תקף לקבלת החלטות בין מספר חלופות פוטנציאלי רב. אם נתתם לעצמכם חודש להחליט (דירה להשכיר, בן זוג לחיים או רכב, את עשרת הימים הראשונים הקדישו להתרשמות וכיול, משוחררים מהצורך להחליט. מהיום הבא, הבחירה ראשונה המתאימה הבאה היא הבחירה האופטימלית בין עודף מידע להחלטה חפוזה.
אך אנחנו, בני האדם, מתקשים לקבל החלטות רציונליות (גם אם אנחנו מספרים לעצמנו משהו אחר). בסביבת החלטות בין בחירות מרובות קיימים שני סוגי טיפוסים- מחפשי החלופה המיטבית (החוקרים) ומעדיפי החלופה המספיק טובה (המסתפקים). אחד המרכיבים המבדילים בין הטיפוסים הוא תפיסת הסיכון. ככל שאנחנו אוהבי סיכון כך נטייתנו לטיפוס החוקר. מרכיב שני הוא הגיל, ככל שאנו מתבגרים כך נטייתנו לעבר הטיפוס המסתפק (משרה, חברים חדשים, חוויות לא מוכרות ועוד).
איזה טיפוס אתם? ענו בכנות על שלושת השאלות הבאות:
- לפניכם שתי קופסאות- בראשונה 90 אחוז סיכוי למתנה בגובה 75 ₪. בשנייה 50 אחוז סיכוי למתנה בגובה 150 ₪ , באיזו תבחרו?
- למלונכם באיזור האגמים שתי דרכים. הראשונה מהירה, בטוחה, נוף מונוטוני ואתם במלון תוך שלוש שעות. השנייה פתלתלה, פחות מוארת, עוברת בנופים כפריים קסומים, לעיתים בעלי חיים חוצים ומעכבים את התנועה. זמן הגעה בין 3-6 שעות. באיזו דרך תבחרו?
- מתנה ליום הולדתכם- ארוחת ערב עם ארבעה זוגות חברים מוכרים או שובר מתנה לארוחת ערב עם שמונה אנשים שלא פגשתם מעולם?
בין אם אתם בקצה אחד או אחר של התשובות (או כמו רובנו, איפשהו באמצע), נסו את הפתרון המתמטי. בתוך מגבלת הזמן שתגדירו, הקדישו 37 אחוז מהזמן לבחינת החלופות ומרגע זה, החלופה הראשונה המתאימה היא ככל הנראה הטובה ביותר.
אז לאן טסים? חבל זלצבורג באוסטריה, האגמים בצפון איטליה או לגלות את אלבניה?
פעמיים מוכר ופעם בלתי מוכר הוא הנוסחה המומלצת. חופשה נעימה.
